הטיפשות הרגה את החתול

החתולה שלי טיפשה. ממש טיפשה. הפעם הראשונה לא הייתה אשמתה. בפעם הראשונה, היא
 קפצה מן המרפסת לחלון הצרפתי שלידה בדיוק בזמן ששפכתי כוס מים על הג'ינג'י הענק
 והמרושע  של השכנה. היא כל כך נבהלה מטיפת מים שניתזה עליה, שהיא נפלה לקרקע. 
אומרים שנפילה של קומה אחת היא הנפילה המסוכנת ביותר לחתול: הגובה כבר גבוה מספיק
 כדי לגרום לו נזק, אבל לא מספיק כדי שיספיק להסתובב בכיוון הנפילה, ולהכין 
את שריריו לספיגת המכה.

 אולי רק אז היא התחילה להיות חתולה עקומה.

הוטרינר אמר שחתולים שוברים את האגן ומחלימים, וממשיכים עם זה ככה. אז המשכנו.

בפעם השנייה, זו כבר טיפשות טהורה. החלון היה סגור, אבל בכל זאת היא קפצה מן המרפסת 
לחלון.באמצע הלילה נשמעו גירודים נואשים בחלון, טפיחה כבדה, והחתולה שוב על המרפסת, 
אבל מאותו יום היא לא חדלה ללקק את עצמה בכאב מאחור. החתולה שברה את הזנב.

הוטרינר אמר שהתפתחה שם מורסה, ושצריך לנתח. היא חדלה לאכול, וכמעט איבדתי תקווה. 
כשחתול מאבד עשרים אחוז ממשקלו בשבוע, זה יותר ממדאיג. אבל היא התאוששה לבסוף.

כבר כמה פעמים שהיא ממש מצליחה להיכנס דרך החלון הפתוח. אני מוציאה אותה מן הדלת,
 והיא חוזרת דרך החלון. אידיליה. בכל פעם היא מביאה טפיל חדש. בפעם האחרונה 
הגיעה קרציה. הוטרינר המליץ על החלפה של החומר דוחה הטפילים, וציין שכדאי שהחתולה 
תנסה לעבור את סוף השבוע בשלום, כי הוא יוצא לחופשה. 


הלילה סגרתי את החלון, פתחתי את הדלת כדי לוודא שהיא לא ממתינה שם, ופניתי ללכת
 לישון. רק אז נשמעו השריטות החפוזות בחלון.

טופרי חיה שלופים אחוזים בשלבי התריס.

חשתי את התריס, והושטתי יד דרך שלביו, כדי לאחוז בחתולה המבוהלת, שלא תיפול. פניה 
המטורפים מפחד ניבטו אלי מבין השלבים, עיניה קרועות לרווחה, אוזניה מופשלות. 
עוד אני מיטיבה את אחיזתי, והחתולה אחוזת האימה מטפסת על השלבים כלפי מעלה, מקום בו 
איני יכולה עוד לסייע בעדה. הושטתי עוד יד, כדי להדקה למקום.

אז גיליתי שכאשר שתי ידי אוחזות בחתולה באוויר דרך שלבי התריס, אין לי דרך להזיז את 
סוגר התריס, אשר נמצא בחלקו הפנימי. אנו נעולות, היא בפנים ואני בחוץ, ידי מפרידות
 בינה ובין הנפילה המוכרת, אשר עלולה לעלות לה בחייה. טלטול של התריס באמצעות גופי 
הניב חתולה היסטרית עוד יותר. זיעה קרה כיסתה את גבי כאשר החרדה החלה לנעוץ בי את 
ציפורניה במהירות.

מה קורה לחתול אם אוחזים אותו מעל תהום תוך שימוש ברגל אחת? אולי אפשר לתלות אותה
 מהראש? היא תיחנק? היא תשבור רגל? היא תסכים בכלל להישאר שם ולחכות באוויר בעת 
שאני פותחת את הסוגר? לו רק היה מישהו בבית. אפשר אולי לקרוא לשכנה? כמה זמן ייקח לה
 לבוא? אבל השכנה שונאת חתולים. ועכשיו אחרי חצות.

החתולה בעטה והדפה את עצמה אל בין השלבים. לוחות הפלסטיק התעקלו, כמעט עד כדי מתן
 מעבר לגופה הגמיש, אך לא די. לו הייתה יכולה ללכת על הרצפה כשהיא מנסה לעבור שם, 
לא הייתה לה כל בעיה, אך שריריה היו מתוחים כולם בניסיון להחזיק עצמה באוויר, 
למנוע את הנפילה הנוראית.

אני לא יודעת איך עשיתי את זה. לרגע היא נרגעה. לרגע קט יכולתי לשחרר את אחיזת ידי 
השמאלית, ולפתוח את הסוגר. לדחוף את התריס,  לתמוך בה בידי השמאלית, ולעזור לה 
להיכנס בין התריסים הביתה. לבי הלם כמטורף וידי רעדו שתיהן מחמת האדרנלין. כמעט 
איבדתי אותה, את החתולה הטיפשה שלי.

טיפשה, אבל בחיים. עדיין.