רמזור

צבעו של הרמזור התחלף לאדום, בדיוק כשעמדו לחצות את הצומת.
שירז הציתה סגריה והתכוננה להעביר את הדקות הקרובות אם לא בהנאה, אזי
לפחות לא בסבל. את מעבר החצייה חצתה אשה מטופחת, לבושה חולצה לבנה 
מחויטת, נועלת נעלי עקב דקיקות. שערה המגוון הצית את דמיונה של שירז.

-"לואיזה, אולי נעשה לך צבע מחר?"

-"לא, מה פתאום צבע, השער שלי ייחלש וינשור."

-"אז לפחות חינה? זה מה זה בריא לשיער." 

-"טוב, נראה."

-"ואולי נלך, נקנה לך כמה בגדים חדשים, ככה? שתיראי טוב? תראי את ההיא
 שעברה פה עכשיו, תראי איך החולצה הלבנה מבליטה אותה. תראי, הפנים שלה
 לא משהו מיוחד. אין עליה כלום בעצם. אבל רואים שהיא מחזיקה מעצמה. למה ברגע
 שמסתכלים על איך שהמכנס מונח עליה, עם איזה גרביון יפה, ועם הגומי
 של התחתונים שבטח מכניס לה את הבטן, תכף רואים שהיא השקיעה. תסתכלי שמה,
 את תראי אותה עוד לפני שהמשאית מסתירה אותה. על בליינד, מפה אני 
אומרת לך שזה בכלל חוטיני. למה היא לא תלביש כזה מכנס חתיכי מעל
 תחתונים רגילים, שיראו את איפה שהם נגמרים."

-"אבל שירז, כולן מתלבשות ככה. אני לא רוצה להיראות כמו כולן."

-"מה את מדברת? זאתי יש לה סטייל, זאתי. תראי, אנחנו ניקח אותך אצל ז'ורז'ט,
נעשה לך משהו מיוחד, את יכולה להיראות בדיוק כמוה."

הרמזור התחלף כבר לאדום צהוב, ואת הכביש חצתה בריצה אשה נוספת. חולצתה לבנה,
נעלי העקב שלה מהדהדות על האספלט החם, ותחתוני החוטיני שלה נעלמים בעמקי ישבנה,
מסתתרים מעין רואה, נרטבים בזיעתה החמוצה.

הרמזור התחלף לירוק, והמכונית המשיכה לשעוט בכביש בדממה, עשן הסיגריה ממלא
 את החלל הדחוס.